"בסיפור הזה אני חייבת לשתף אתכם", כך נפתח מכתב שקיבלנו בדואר האלקטרוני מאת מרים (שם בדוי). מלבד השמות, ששונו בשל צנעת הפרט, אנו מעתיקים את מכתבה של מרים ככתבו וכלשונו:

רבים מציינים את חב"ד בעולם – נוסעים לחו"ל, מחפשים אוכל כשר מבררים איפה יש שליח חב"ד וברוך השם, תמיד מוצאים את הנקודה היהודית החשובה הזו ששומרת על עם ישראל. אנחנו זכינו לראות את האור הגדול של חב"ד, הכי קרוב לבית…

ביום שישי ערב פסח הובהלה נכדתי בת השנתיים לבית הרפואה בעיר חדרה, עם חום גבוּה מאוד שלא יורד. בני הודיע במיון: "פה אני לא נשאר".

בבית החולים עשו השתדלות רבה לקצר את ההליכים ולזרז את תוצאות הבדיקות שהגיעו אט אט ולא בישרו טוב – נתרן נמוך מאוד, דלקת חריפה שלא יודעים מה המקור ועוד ועוד.

הרופאים לוחצים לאשפז ובני מתעקש הוא צריך להגיע אלי לליל הסדר. שעה וחצי לפני החג בעלי יוצא לכיוון ביתו של בני ואוסף את אשתו והילדים כאשר התכנית היא לעבור משם לבית החולים לאסוף את רועי ולהגיע הביתה. בינתיים בבית החולים חוסר הוודאות ממשיך, הרופאים עומדים על שלהם ומגייסים עוד ועוד כוחות לשכנע את רועי להשאר – "נכון, ליל הסדר, אך בתך חולה מאוד ואנו לא יודעים מה מקור הבעיה", 20 דק' לפני השקיעה מחליט רועי להישאר, בלי מצות, בלי יין, בלי אנשים מהקהילה שלו סביבו, מאין יבוא עזרי..

בלובי הוא רואה אשה בעלת חזות חרדית שאומרת לו "שבת שלום" הוא שואל "אתם מאושפזים כאן"? היא עונה: "לא, בעלי הוא שליח חב"ד כאן, הוא מחנה את הרכב ומגיע", "ומה עושים כאן עם 'ליל הסדר'"? הוא שואל. "בעלי מארגן כאן בחדר האוכל את ה'סדר'" הקלה הציפה את רועי – אז לפחות סדר יהיה, מצות עבודת יד ויין כשר – ברוך השם! את ליל הסדר עבר רועי ברגשות מעורבים מאוד, כל ההכנות, כל הציפייה של הילדים לחג משותף אצל סבתא נמוגו, אבל השם שלח לו שליח שזיכה אותו לחוג את החג ולקיים את מצוותיו. בתום ה'סדר' השאיר שליח חב"ד לרועי מצות לסעודה למחרת היום ל'לחם משנה' ויין.

במוצאי החג חזר שליח חב"ד היקר, להתעניין בשלומו. אכן, גם במרחק 20 דקות מהבית הצילו אותו אנשי חב"ד היקרים!

תודה לרב שניאור מעטוף שליח חב"ד בבית חולים הלל יפה על המצווה החשובה של לשמח יהודי בחג הפסח ולזכות אותו לקיים את מצוות החג בשמחה.
ותודה לרבי מלובביץ' ששלח שלוחי מצווה יקרים אלה לכל קצוות העולם לשמח את עם ישראל.